להיות חולים 

היינו חולים כל המשפחה.
זה התחיל ממני- עם חום גבוה והחלמה ממש איטית. לא הייתי חולה כבר הרבה שנים!- ועבר לבן השנה ומשם לבנזוגי. רק הגדולה עוד שורדת (טפו, טפו, טפו!). ממש עבר דרכנו אחד אחד.
ואני בין הזייה למחשבות של 'מה מטרתה הגבוהה יותר של המחלה הזו?' החלטתי להקדיש את הטור שלי למחלות האלה, המתגנבות, המרוקנות אנרגיה ובונות- אולי- משהו חדש.

מחלה בעיניי היא הזדמנות (נו, כמו כל דבר בערך ). הזדמנות לעצירה ולהתבוננות. כנראה שזה מה שהיה חסר בחיים שלי ולכן זה הופיע.
במה אפשר להתבונן? באורח החיים, בבחירות שלי, במערכות היחסים שלי עם סביבתי- בתוך המשפחה, במורחב, מחוץ למשפחה.
האם אני מרוצה מהחיים שלי? יש לי ואני עושה דברים שאני רוצה, צריכה ואוהבת?
מה אני יכולה וצריכה לשנות ואיך עושים את זה? מי יכול לעזור לי בכך?
מן פרספקטיבות כאלה על עבר, הווה ועתיד. זמן שנוזל לנו ושאנחנו יוצרים במו ידינו הטוות את המציאות שלנו.

איך להתייחס לעצמי כשאני חולה?
נו, כמה מאיתנו לא מאפשרים לעצמנו להיות באמת חולים? לקחת באמת את הזמן הדרוש לג'יפה לצאת ולהחלמה? כי אחרי המחלה תמיד באה ההחלמה.
קחו צעד אחורה- כמה מאתנו לא מאפשרים לעצמנו לקחת זמן מנוחה והתבוננות ביומיום, עם כל מה שצריך לעשות כל הזמן- ותאמינו לי, לא חסר.
כמה מאיתנו דוחים את שיעור ההתעמלות, את ההליכה, את הבריכה, את הפגישה עם החברים, את הזמן עם הילדים, לסדר את שולחן העבודה, להפטר מכמה עניינים לא גמורים, סתם ליסוע לים. ומתי זה מכה בנו? מה המחיר שאנחנו משלמים על אורח החיים המהיר- דורסני הזה?
אז כשכבר מגיעה המחלה, האם אנחנו מאפשרים לה להכנס סופסוף ולהביא מנוחה ומזור לאטרף?
כי יש פה אנרגיה שצריך לפרוק ולעבד וצריך לאפשר לה לעשות את זה.

לא, נקח תרופות וויטמינים וכל מיני. חלק באמתלת חיזוק הגוף וחלק באמתלת אי החלשותו. חלק כדי לטפל במחלה, או בעצמנו.
בתכלס, אם אנחנו לא מאפשרים למחלה להתבטא (עד שכבר הגיעה) אנחנו מדחיקים אותה. וזה לא טוב לאף אחד. כי מתישהו היא תצא חזקה ואלימה יותר.
אז מה נכון לעשות?
לתת לגוף לעשות את העבודה. הגוף יודע, יש לו מנגנוני ריפוי והחלמה מדהימים. תפקידנו הוא לא להפריע להם....וזה לא קל, כאמור.

להכנס למיטה ולנוח. כמה שצריך.
לשתות הרבה: מים, תה צמחים למיניהם, מרק עוף (מתכון בסוף) או ירקות וכו'. הגוף דורש הרבה נוזלים בתהליך ההתמודדות עם המחלה.
לאכול כמה שפחות: כשאנחנו חולים אין רעב בגוף והגוף לא זקוק למזון. מזון כרגע רק יפריע לעבודתו, ייצור עומס נוסף, משהו נוסף שיש לטפל בו וייקח אנרגיה מתהליך הריפוי. לא סתם מדכא הגוף את תחושות הרעב. אז שימו בצד את הקול הפולני (שיש בכווווולנו) ואל תדאגו לענייני האוכל. כשתחזור תחושת הרעב, אז תדעו שאתם בדרך להחלמה. יש עוד זמן עד לשם.
להתנתק מהעולם עד כמה שאפשר: בלי טלפונים, מחשבים וענייני דיומא. אין בזה צורך כרגע. עיזרו לגוף לתעל את כל האנרגיה לריפוי.
מי שרוצה יכול לעזור בעניינים אנרגטיים: זה זמן מעולה למדיטציות, עבודה אנרגטית בכל רמה, רייקי ועוד. וכמו שהזכרתי בהתחלה הזדמנות לברר עם עצמנו עניינים שונים. יש הרבה תובנות בזמן כזה של מחלה. הרבה חלומות. אפשר להתחבר לגוף דרך הכאב- ספציפית לפי אזורים, דרך החום העולה ויורד.
מי שחולה יכול לנצל את התדר האנרגטי המיוחד בו הוא נמצא לתובנות ועבודה מאד עמוקה. זה לא טריויאלי, כי המחלה גוזלת הרבה משאבים ומביאה כאבים, מיחושים, אי נוחות ותחושות שכבר שנים לא התמודדנו עמם.
זיכרו את ההזדמנות ובידקו את הבחירות שלכם, כי זה גם זמן מיוחד לברוא את עצמנו מחדש.

ההחלמה היא פאזה נוספת במחלה, אליה בכלל לא מקדישים תשומת לב. כי הרי נעדרנו מהעולם זמן מה ויש כ"כ הרבה מה להשלים. למי יש זמן להחלים?
זה חשוב ביותר! זה סוגר את כל העניין ומקבע את מה שהושלך ואת מה שנלמד.
ההחלמה מתחילה, כאמור, עם חזרת תחושת הרעב ותחושות נוספות. מתחילים להרגיש טעמים, ריחות, תנועתיות ועוד.
זיכרו לעשות את זה לאט. זה חשוב. לתת לגוף ולנפש ש"עבדה" פה לחזור באיטיות למקומם.
אפשר לחזור לאכול דברים פשוטים. אולי כדאי כרגע לאכול רק אוכל מבושל לכמה ימים לפני שמתנפלים על כל הפנטזיות שחיות לנו בראש. היו עדינים עם גופכם. איכלו במנות קטנות, המשיכו לשתות הרבה. איכלו פשוט ביותר: דגנים מלאים, תפו"א, מרקי עוף וירקות.
לאט לאט אפשר להעלות את הכמויות, לפי איתותי הגוף, ולהתחיל לגוון יותר את המזון.
הנה עוד הזדמנות, אולי זה זמן טוב להשאיר מאחור כל מיני הרגלי תזונה קלוקלים שאתם לא מרגישים עמם בנוח ו...פשוט להפסיק איתם.
אל תעמיסו על עצמכם מייד את כל העבודה שהפסדתם. לאט, עוד יום יומיים.
ההחלמה היא שיעור לא פחות חשוב מהמחלה עצמה!

מרק עוף בריאותי

באופן רשמי מרק עוף הוכרז כמזון מרפא אחרי שהתגלו בו חומרים בעלי פעילות רפואית מיטיבה. הוא מתאים במיוחד בעת שפעת, הצטננות, התקררות וכו'.
זו דרך מעולה לקבל הרבה נוזלים ואם משתמשים בהרבה צמחים, גם אחלה בוסט למערכת החיסון.
בואו תראו מה יש במרק עוף שלי:

חומרים

עוף שלם מחולק- אורגני או טבעוף. זה משמעותי מאד בטעם. עוף "רגיל" פשוט פחות טעים ויותר....נו, אתם יודעים.
2-3 בצלים בחתיכות גדולות (עשיר בקוורציטין ועוד נוגדי חימצון, נוגדי דלקת ומחזקי מערכת החיסון)
שיני שום שלמות, כמה שיותר יותר טוב
2-3 גזרים חתוכים לחתיכות גדולות (יש פה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2811365,00.html הרבה מידע על מה יש בירקות)
2 קישואים חתוכים לחתיכות גדולות
פרחי כרובית גדולים
לפת חתוכה לקוביות גדולות
קולרבי חתוך לחתיכות גדולות
בטטה חתוכה לחתיכות גדולות
תבלינים: עלה דפנה גדול, כמה מסמרי ציפורן, מקל קנמון, פלפל צ'ילי (אפשר יותר למי שאוהב חריף), שורש כורכום, כמה פרוסות ג'ינג'ר טרי, שורש גלנגה (ג'ינסנג- להשיג בחנויות לדברי המזרח הרחוק), מלח גס, פלפל שחור/ לבן, פיסת אצת קומבו
שפע עלים ירוקים: שמיר, כוסברה, פטרוזיליה, רשד. הרבה!

אופן ההכנה

מניחים את העוף בסיר גדול מלא במים. מביאים לרתיחה, מקטינים את האש ומוציאים את הקצף.
מוסיפים פנימה את כל הירקות והתבלינים ומבשלים כ- 3/4 שעה. עד אז העוף והירקות אמורים להיות מוכנים.
לפני שמכבים את האש מכניסים פנימה את העלים הירוקים ואז מכבים. הם נחלטים ולא מתבשלים לגמרי, מה ששומר עליהם (קצת).

גיוון

אפשר להוסיף ולגרוע ירקות (לא הזכרתי דלעת, דלורית, ארטישוק ירושלמי, ברוקולי, אפונה, תרד/ מנגולד, תפו"א, שומר וןעוד).
אפשר לזרוק למרק אטריות מאורז מלא, פסטה, אורז מלא, גריסים, עדשים וכו'.

שנהיה בריאים ושנשכיל ללמוד את שיעורי המחלות שלנו ולאפשר לעצמנו לחלות ולהחלים בקצב הנכון.